האם ניתן לחיות ללא דאגה?  האם ייתכנו בכלל חיים ללא דאגה?


האמת היא, שדאגה איננה המצב הטבעי לנשמת האדם. מצבה הטבעי של הנשמה הוא, להיות בשמחה. הדאגה גוררת את האדם, למחשבות עגומות, שאינן משרתות מצב של הימצאות בשמחה.

את המציאות של כל אדם, קובעות  מחשבותיו. אלה יוצרות את רגשותיו, ותחושותיו, ואלה, יוצרים את תגובותיו, ואת המילים  בהן הוא משתמש. משתמע מכך, שאדם הוא בעצם סה"כ מחשבותיו. המחשבות, משרתות את האדם, לטוב ולרע!? למה הכוונה? אמא דואגת לילדיה, בכל מיני מצבים. הילדה יצאה לטיול שנתי,  הבן לקח את המכונית, ויצא למסיבה עם החברה. יכול להיות שאותה אם ספגה בילדותה, שאחד מהתפקידיה של אמא, הוא לדאוג. אם את לא דואגת, אינך ממלאת את תפקידך כראוי. אולי את אמא לא מספיק טובה??  מן הסתם, נכון לה לספר, שהאור דלק כל הלילה, והיא לא עצמה עין. יש גם משפטים שהפכו לנחלת הכלל. "בת בבית, אור בבית". למדנו שהחברה, מצפה מאיתנו לדאוג...ואנחנו רק מישרים קוו.

הדאגות שלנו מוזנות מידיי יום ע"י התקשורת. הרדיו, הטלוויזיה והעיתון, מזינים אותנו בדרך כלל באירועים קשים. תאונות, אסונות, מצב כלכלי קשה, פיטורין ועוד. לפעמים מצאתי את עצמי תוהה. האם לא קורה בעולם הזה, שום דבר טוב??? לא יכול להיות! למה אין איזון, עם אירועים משמחים? למה? שאלה טיפשית. משהו טוב, לא ניתפס כסקופ...רק חדשה קשה ומזעזעת עושה את זה לבריות.כך, בלי משים, שותלת התיקשורת באנשים דאגה מיותרת!

לאנשים יש תכונה מוזרה, לנכס לעצמם צרות. הצרות אינן קיימות בפועל. המחשבות הופכות אותן לאפשריות עבור החושב. מה יהיה אם???  אנחנו לא באמת יודעים, מה יקרה. איננו נביאים. במקום, בו למוח אין נתונים, הוא משלים את החסר עם הדמיון!!! הדמיון הוא בעוכרנו. בדמיון אנו מציירים סרטים צבועים בשחור, ולפעמים המפלצת הדמיונית, קורמת עור וגידים...עד כדיי הפיכתה למציאות.

אין ספק, שהדאגה מציבה אותנו במקום לא טוב. לא רצוי. הדאגה, הסטרס, הם  הסיבות העיקריות, לתחלואה בעולם, ואפילו למוות.   משום מה, המוח לא נוטה לצייר תרחיש חיובי. כשהבוס קורא  לעובד לשיחה, ישר עולות  מחשבות, על פיטורין, קיצוצים וכדומה. מדוע לא עולה בו מחשבה על קידום? למה הוא לא חושב על העלאה במשכורת ?התיחסות התקשורת מזמינה דאגה.  כמו שציינתי, במקום שאין נתונים מדויקים, הדמיון משלים את החסר בתרחיש שלילי.

על מנת  להפוך את החיים, לשלווים יותר, ומן הסתם לבריאים יותר, יש לנקות מהם את הדאגה. תהליך זה אפשרי בעזרת חשיבה חיובית. מהי חשיבה חיובית? חשיבה שרואה את חצי הכוס המלאה. חשיבה חיובית  מלמדת אותי להתמקד באותם דברים  נהדרים שיש לי בחיים. דברים שבדרך כלל אנו מתייחסים איליהם כאל מובן מאיליו. אני קם בבוקר, אני נעמד על שתי רגליים, אני הולך לצחצח שיניים. אלה פעולות שבעינינו  ברורות מאיליהן!? האם אתם בטוחים? אולי כדאי לעשות, טיול קטן בבי"ח, כדי לראות את אותם אלה, שלא חושבים כמוכם? את אלה שהפעולות הפשוטות האלה, בכלל לא מובנות מאיליהם עבורם?  ניראה, שרשימת הדברים שעלינו להודות עליהם, ארוכה לעין שיעור, מזו, של מה שחסר לנו בחיים. אם נתבונן לעומק, נבחין שמה שיש לנו, חשוב לעין ערוך, ממה שאין לנו...

איש אינו יודע מתי תגיע שעתו... כשאני רואה אמא, חרדה לילד שיצא לבלות, עולות בי שאלות. אם יקרה לו משהו, האם היא יכולה לעזור לו ? למנוע משהו? למה  לעסוק במחשבות שליליות, כשאינה יכולה להשפיע בשום צורה על ההתרחשויות? אם יקרה חס ושלום משהו רע, יהיה הרבה זמן, לדאוג ולהצטער...!? כשאנחנו דואגים, איננו מזיקים רק לעצמנו. אנו מזיקים גם לסובבים אותנו. לילדנו, לבן זוגנו, ולכל מי שנמצא בחברתנו. בדאגה יש משהו מדבק! גם אם הסובבים רגועים, אדם דאגן ייצור חוסר שקט בכל סביבתו. כל זאת  למה? כי בדמיונו הוא יצר, תרחישים מדאיגים, שאין להם שום נגיעה למציאות.

ניתן ללמוד איך לשלוט בדאגה. איך לפגוש אותה, עם מחשבה חיובית.
הפניה לסדנא, בפעילויות.