מרגע שאדם נברא, נברא איתו גם האגו. האגו מעמיד את הפרט, את העצמי, במרכז החיים. אדם תופס עצמו כמרכז הבריאה, כדבר החשוב ביותר, בעולמו הוא. בעיקרון, כך נכון לו להרגיש. כדי שיוכל, לתת מעצמו לאחרים, לתרום לכלל, אדם צריך, ללמוד לאהוב את עצמו, להעריך את עצמו, ולפעול מנקודה זו. עליו להכיר בקיומו של האגו, ולהתגבר עליו, כל פעם מחדש...
מתי האגו מפסיק לשרת אותנו? כשהוא זה שמוביל אותנו!!! כשהכבוד העצמי, מוביל את האדם, כשחשוב לו מאוד, איך הוא נתפס בעיניי הסובבים? מה הם חושבים עליו? האם יש לו סממנים, המצביעים על הצלחה? האם ביחס לשכן, יש לו יותר ?!?! שם האגו, לא באמת משרת אותו. כשאדם שוכח מהיכן בא, ונדמה לו שהעולם סובב סביבו, והכל בשליטתו, שם הוא הופך להיות משועבד לו.
את מי החברה רואה כחכם? את זה שחכמתו רבה. את מי החברה רואה כמכובד? אחד מכבדים בגלל הכסף, "בעל המאה, הוא, בעל הדעה", אחד מכבדים בגלל המעמד. את מי החברה רואה כגיבור? את זה שחזק באופן מיוחד, או זה, שיש לו אומץ לעשות מה שאחרים לא יעשו? האם יש באמת לאדם במה להתהדר, כיפה, חכם, או מכובד? כל אדם נולד עם תכונות המייחדות אותו. האם נכון לתת לו על זה פרס? בחורה יפה. האם היא עשתה משהו בעבור זה??? היא קיבלה מתנה משמיים, אז למה הפרס? אדם נולד עם IQ, גבוה מאחרים. הוא עשה משהו בשביל לזכות בכך? אז למה הפרס? הפרס מגיע לזה שנולד עם ייחוד, ותורם אותו לטובת הכלל...! אדם שוכח לפעמים שקיבל מתנה, הוא מתייחס איליה בגבהות לב, ומשם הוא פועל. כאן הוא פועל ממקום של אגו. הוא המרכז, והכל צריך לשרת אותו!
אם בחורה יפה, תאבד פתאום את יופיה, עולמה יחרב עלייה. כל ההתייחסות לה היא זכתה בגלל המראה, תעלם... אדם עשיר ירד מנכסיו. האם היחס בבנק, יישאר על כנו??? פוליטיקאי שפרשו לפניו שטיח אדום, כשאיבד את מקומו, האם מישהו יזכור לו חסד נעוריו? רק אם ישמרו על ענווה, הם יוכלו להתמודד עם אובדן היוקרה המזויפת.
חשוב לו לאדם להיות ענו. הענווה, תגרום לאנשים לרצות בחברתו. אדם ענו, מאפשר לאלה שמקיפים אותו לצמוח ולהתפתח. גם למתחריו וגם לפחותים ממנו. אדם כזה מאפשר לאחרים לטעות, כשם שהוא עשוי לטעות. מאפשר לאחרים לא להיות מושלמים, כמו שהוא אינו מושלם... אדם ענו, יודע שבכל אחד, יש משהו אחד, שבו הוא מוצלח יותר ממנו. כל אדם נולד עם משהו המיחד אותו, משהו שאין לאחר, ובלי נוכחותו, העולם יהיה חסר...!
כדי להשתחרר מהאגו, חשוב להיות מודעים לקיומו. כשאנחנו פועלים בתחומים שונים, עלינו לבחון מה המניע שלנו, האם הוא חף מאגו. לדוגמא, גבר מציע נישואין לאשה, ומצהיר על אהבתו לה. האם הוא באמת עושה זאת מאהבה? אהבה היא לעולם, ללא תנאי. אהבה אומרת, נתינה בלי מחשבה מה אקבל בתמורה. האם הוא יבוא ממקום זה? או ממקום של, איך הנישואין ישרתו אותי? יהיה מי שיבשל לי, יפנק אותי, יחמם אותי בלילות, ויפיג את בדידותי. בחורה אולי תחשוב, על מי שיפרנס אותה, יידאג לה, יקנה לה, ויקח אותה לטיול בחו"ל. נישואין שיתחילו, ממה בן הזוג יעשה עבורי, הם נישואין על תנאי. כל עוד האחר מספק לי, את מה שאני מצפה לו, הכל טוב. מה יקרה אם הציפיות ישתנו? או בן הזוג כבר לא יוכל, מסיבה כזו או אחרת, לספק את צרכיי? נישואין כאלה לא ישרדו...!
העמידו את האחר במרכז. פעלו מתוך נתינה, מתוך רצון להייטיב. בסופו של דבר, הטוב הזה, יחזור איליכם. "שלח לחמך על פני המים, כי בבוא היום, יושב לך".
"ואהבת לרעך כמוך!"
בהצלחה.
מתי האגו מפסיק לשרת אותנו? כשהוא זה שמוביל אותנו!!! כשהכבוד העצמי, מוביל את האדם, כשחשוב לו מאוד, איך הוא נתפס בעיניי הסובבים? מה הם חושבים עליו? האם יש לו סממנים, המצביעים על הצלחה? האם ביחס לשכן, יש לו יותר ?!?! שם האגו, לא באמת משרת אותו. כשאדם שוכח מהיכן בא, ונדמה לו שהעולם סובב סביבו, והכל בשליטתו, שם הוא הופך להיות משועבד לו.
את מי החברה רואה כחכם? את זה שחכמתו רבה. את מי החברה רואה כמכובד? אחד מכבדים בגלל הכסף, "בעל המאה, הוא, בעל הדעה", אחד מכבדים בגלל המעמד. את מי החברה רואה כגיבור? את זה שחזק באופן מיוחד, או זה, שיש לו אומץ לעשות מה שאחרים לא יעשו? האם יש באמת לאדם במה להתהדר, כיפה, חכם, או מכובד? כל אדם נולד עם תכונות המייחדות אותו. האם נכון לתת לו על זה פרס? בחורה יפה. האם היא עשתה משהו בעבור זה??? היא קיבלה מתנה משמיים, אז למה הפרס? אדם נולד עם IQ, גבוה מאחרים. הוא עשה משהו בשביל לזכות בכך? אז למה הפרס? הפרס מגיע לזה שנולד עם ייחוד, ותורם אותו לטובת הכלל...! אדם שוכח לפעמים שקיבל מתנה, הוא מתייחס איליה בגבהות לב, ומשם הוא פועל. כאן הוא פועל ממקום של אגו. הוא המרכז, והכל צריך לשרת אותו!
אם בחורה יפה, תאבד פתאום את יופיה, עולמה יחרב עלייה. כל ההתייחסות לה היא זכתה בגלל המראה, תעלם... אדם עשיר ירד מנכסיו. האם היחס בבנק, יישאר על כנו??? פוליטיקאי שפרשו לפניו שטיח אדום, כשאיבד את מקומו, האם מישהו יזכור לו חסד נעוריו? רק אם ישמרו על ענווה, הם יוכלו להתמודד עם אובדן היוקרה המזויפת.
חשוב לו לאדם להיות ענו. הענווה, תגרום לאנשים לרצות בחברתו. אדם ענו, מאפשר לאלה שמקיפים אותו לצמוח ולהתפתח. גם למתחריו וגם לפחותים ממנו. אדם כזה מאפשר לאחרים לטעות, כשם שהוא עשוי לטעות. מאפשר לאחרים לא להיות מושלמים, כמו שהוא אינו מושלם... אדם ענו, יודע שבכל אחד, יש משהו אחד, שבו הוא מוצלח יותר ממנו. כל אדם נולד עם משהו המיחד אותו, משהו שאין לאחר, ובלי נוכחותו, העולם יהיה חסר...!
כדי להשתחרר מהאגו, חשוב להיות מודעים לקיומו. כשאנחנו פועלים בתחומים שונים, עלינו לבחון מה המניע שלנו, האם הוא חף מאגו. לדוגמא, גבר מציע נישואין לאשה, ומצהיר על אהבתו לה. האם הוא באמת עושה זאת מאהבה? אהבה היא לעולם, ללא תנאי. אהבה אומרת, נתינה בלי מחשבה מה אקבל בתמורה. האם הוא יבוא ממקום זה? או ממקום של, איך הנישואין ישרתו אותי? יהיה מי שיבשל לי, יפנק אותי, יחמם אותי בלילות, ויפיג את בדידותי. בחורה אולי תחשוב, על מי שיפרנס אותה, יידאג לה, יקנה לה, ויקח אותה לטיול בחו"ל. נישואין שיתחילו, ממה בן הזוג יעשה עבורי, הם נישואין על תנאי. כל עוד האחר מספק לי, את מה שאני מצפה לו, הכל טוב. מה יקרה אם הציפיות ישתנו? או בן הזוג כבר לא יוכל, מסיבה כזו או אחרת, לספק את צרכיי? נישואין כאלה לא ישרדו...!
העמידו את האחר במרכז. פעלו מתוך נתינה, מתוך רצון להייטיב. בסופו של דבר, הטוב הזה, יחזור איליכם. "שלח לחמך על פני המים, כי בבוא היום, יושב לך".
"ואהבת לרעך כמוך!"
בהצלחה.
כמה נכון.הייתי יפה ושחצנית.לא ידעתי לכבד את המתנה,עד שעברתי תאונה והפכתי נכה.עד היום אני לומדת את השיעור.
כלם אגואיסטים,משתמשים במתנות שקיבלו מהבורא רק לטובת עצמם.
אי אפשר להשתחרר מהאגו.הוא זה שדוחף אותנו לעשות כל דבר שאנו עושים בחיינו.אם מסתכלים לעומק,כל דבר שנעשה ,מאחוריו עומד האינטרס האישי שלנו...
נולדנו עם אגו,המהות שלנו היא אגו,הפטנט הוא,להתעלות מעליו... לפי תורת הקבלה,זהו בעצם התיקון אותו באנו לבצע!!!
וואו אהבתי התרשמתי ,איזו גדולה (ולא מאגו אלא בענווה)יש למי שכותב מאמר כזה -אוהבת מורלי
אם נבראתי אגו? למה לא ללכת עם זה? למה לשנות???
כנראה שזה בסדר עבורי!?
ואני אומר למה בעצם להיות אגואיסט אם אפשר להיות נחמד.
לבחורה היפה....
גם אם אתה נחמד...אתה עדייין אגואיסט,כיוון שגם מלהיות נחמד ,אתה נהנה!? לא נזיז אצבע, שלא לטובת עצמנו.... תחשוב על זה!
הרי אנחנו בני אדם עם רגשות, ונאמר שאנחנו לא במרכז העולם, ואנחנו לא חושבים על עצמנו אלה אחרים (מבוטלי אגו בכלל) יש אנשים רעים שיכולים לנצל את זה לטובתם ולהפוך אותנו לשטיח שלהם. אני מנסה את שיטת "בלי האגו". אבל גם אחרים, על חשבוני. צריך לדעת איפה נמצא האיזון. אנחנו יכולים להיות באיזון עם עצמנו אך יכולים להיות השפעות חיצוניות שאין לנו כוח עליהם, כמו בני אדם, כוחות טבע או כוח עליון שאין לנו שליטה עליהם, ומהם אנחנו נפגע. איפה האגו עומד שם ?
לאחת שיודעת... אי אפשר לבטל באמת את האגו שלנו,הוא זה שדוחף אותנו להתפתח בחיים! מה שכן ניתן זה, להתעלות מעליו.מי שמייחס חשיבות לאותם אנשים שקראת להם רעים, זו את. אם תפסיקי לייחס להם חשיבות ותתעלי,יכאב לך פחות..! אנחנו גורמים סבל לעצמנו, אין פה שאומר יש אוזניים ששומעות...נסי להתעלות מעל מה שאת מבינה, זה לטובתך!!!
באגו יש צד חיובי, הוא זה שגורם לנו להתקדם, להתפתח, אך יחד עם זה כולנו חלקים של שלם אחד וכשאני פועל רק לטובת עצמי, פגמתי בשלמות ובכך הזקתי בסופו של דבר לעצמי...
הוסף רשומת תגובה